תנ"ך על הפרק - משלי יב - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

משלי יב

729 / 929
היום

הפרק

אֹהֵ֣ב מ֭וּסָר אֹ֣הֵֽב דָּ֑עַת וְשֹׂנֵ֖א תוֹכַ֣חַת בָּֽעַר׃ט֗וֹב יָפִ֣יק רָ֭צוֹן מֵיְהוָ֑ה וְאִ֖ישׁ מְזִמּ֣וֹת יַרְשִֽׁיעַ׃לֹא־יִכּ֣וֹן אָדָ֣ם בְּרֶ֑שַׁע וְשֹׁ֥רֶשׁ צַ֝דִּיקִ֗ים בַּל־יִמּֽוֹט׃אֵֽשֶׁת־חַ֭יִל עֲטֶ֣רֶת בַּעְלָ֑הּ וּכְרָקָ֖ב בְּעַצְמוֹתָ֣יו מְבִישָֽׁה׃מַחְשְׁב֣וֹת צַדִּיקִ֣ים מִשְׁפָּ֑ט תַּחְבֻּל֖וֹת רְשָׁעִ֣ים מִרְמָֽה׃דִּבְרֵ֣י רְשָׁעִ֣ים אֱרָב־דָּ֑ם וּפִ֥י יְ֝שָׁרִ֗ים יַצִּילֵֽם׃הָפ֣וֹךְ רְשָׁעִ֣ים וְאֵינָ֑ם וּבֵ֖ית צַדִּיקִ֣ים יַעֲמֹֽד׃לְֽפִי־שִׂ֭כְלוֹ יְהֻלַּל־אִ֑ישׁ וְנַעֲוֵה־לֵ֝֗ב יִהְיֶ֥ה לָבֽוּז׃ט֣וֹב נִ֭קְלֶה וְעֶ֣בֶד ל֑וֹ מִ֝מְּתַכַּבֵּ֗ד וַחֲסַר־לָֽחֶם׃יוֹדֵ֣עַ צַ֭דִּיק נֶ֣פֶשׁ בְּהֶמְתּ֑וֹ וְֽרַחֲמֵ֥י רְ֝שָׁעִ֗ים אַכְזָרִֽי׃עֹבֵ֣ד אַ֭דְמָתוֹ יִֽשְׂבַּֽע־לָ֑חֶם וּמְרַדֵּ֖ף רֵיקִ֣ים חֲסַר־לֵֽב׃חָמַ֣ד רָ֭שָׁע מְצ֣וֹד רָעִ֑ים וְשֹׁ֖רֶשׁ צַדִּיקִ֣ים יִתֵּֽן׃בְּפֶ֣שַׁע שְׂ֭פָתַיִם מוֹקֵ֣שׁ רָ֑ע וַיֵּצֵ֖א מִצָּרָ֣ה צַדִּֽיק׃מִפְּרִ֣י פִי־אִ֭ישׁ יִשְׂבַּע־ט֑וֹב וּגְמ֥וּל יְדֵי־אָ֝דָ֗םישוביָשִׁ֥יבלֽוֹ׃דֶּ֣רֶךְ אֱ֭וִיל יָשָׁ֣ר בְּעֵינָ֑יו וְשֹׁמֵ֖עַ לְעֵצָ֣ה חָכָֽם׃אֱוִ֗יל בַּ֭יּוֹם יִוָּדַ֣ע כַּעְס֑וֹ וְכֹסֶ֖ה קָל֣וֹן עָרֽוּם׃יָפִ֣יחַ אֱ֭מוּנָה יַגִּ֣יד צֶ֑דֶק וְעֵ֖ד שְׁקָרִ֣ים מִרְמָֽה׃יֵ֣שׁ בּ֭וֹטֶה כְּמַדְקְר֣וֹת חָ֑רֶב וּלְשׁ֖וֹן חֲכָמִ֣ים מַרְפֵּֽא׃שְֽׂפַת־אֱ֭מֶת תִּכּ֣וֹן לָעַ֑ד וְעַד־אַ֝רְגִּ֗יעָה לְשׁ֣וֹן שָֽׁקֶר׃מִ֭רְמָה בְּלֶב־חֹ֣רְשֵׁי רָ֑ע וּֽלְיֹעֲצֵ֖י שָׁל֣וֹם שִׂמְחָֽה׃לֹא־יְאֻנֶּ֣ה לַצַּדִּ֣יק כָּל־אָ֑וֶן וּ֝רְשָׁעִ֗ים מָ֣לְאוּ רָֽע׃תּוֹעֲבַ֣ת יְ֭הוָה שִׂפְתֵי־שָׁ֑קֶר וְעֹשֵׂ֖י אֱמוּנָ֣ה רְצוֹנֽוֹ׃אָדָ֣ם עָ֭רוּם כֹּ֣סֶה דָּ֑עַת וְלֵ֥ב כְּ֝סִילִ֗ים יִקְרָ֥א אִוֶּֽלֶת׃יַד־חָרוּצִ֥ים תִּמְשׁ֑וֹל ו֝רְמִיָּ֗ה תִּהְיֶ֥ה לָמַֽס׃דְּאָגָ֣ה בְלֶב־אִ֣ישׁ יַשְׁחֶ֑נָּה וְדָבָ֖ר ט֣וֹב יְשַׂמְּחֶֽנָּה׃יָתֵ֣ר מֵרֵעֵ֣הוּ צַדִּ֑יק וְדֶ֖רֶךְ רְשָׁעִ֣ים תַּתְעֵֽם׃לֹא־יַחֲרֹ֣ךְ רְמִיָּ֣ה צֵיד֑וֹ וְהוֹן־אָדָ֖ם יָקָ֣ר חָרֽוּץ׃בְּאֹֽרַח־צְדָקָ֥ה חַיִּ֑ים וְדֶ֖רֶךְ נְתִיבָ֣ה אַל־מָֽוֶת׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
אוהב מוסר אוהב דעת. כי על ידי המוסר ישכיל להטיב מעשיו והזהירו הקדמונים ללמוד בספרי מוסר כי יתעורר לשוב בתשובה ולישר דרכיו וסימן לדבר אדם ר"ת אוהב דעת מוסר. בש"ת ר"ת בער שונא תוכחת:לא יכון אדם ברשע. אפשר דהכונה אפילו אם בתחילה היה אדם חשוב ואח"כ נטה מן היושר לא יכון ברשע ואפילו אדם אחד כי אין אחרית לרע. כל קבל דנא שרש צדיקים רבים בל ימוט כי הם וזרעם יכונו בצדקתם ולא יתן לעולם מוט לצדיק. אשת חיל עטרת בעלה כי הכל מן האשה כמ"ש הרב זרע ברך ח"ג ובזה פירש פסוקי מזמור ע"ה זה ישפיל וזה ירים כי כוס וכו' כי כוס כינוי לאשה כמ"ש לא ישתה בכוס זה וכו':מפרי פי איש ישבע טוב. אפשר לומר במ"ש רז"ל בשוחר טוב כי הקב"ה זורע המצות ונותן הפירות בעה"ז וכתב הרב מהר"י דוד ז"ל כי הוא מתורת חסד כי מן הדין הפירות של הקב"ה. וכתב רבינו אפרים ז"ל בפירושו כ"י שהקב"ה זורע התורה כדכתיב אור זרוע לצדיק. וזה אפשר שרמז מפרי פי איש מהפירות של התורה שלמד בפיו וכ"ש מהמצות שהם במעשה והכל תורה ומצות זורע הקב"ה ונותן הפירות בעה"ז וזהו ישבע טוב בעה"ז אך גמול ידי אדם הקרן ישיב לו בגן עדן. א"נ אפשר לרמוז שידבר על המוכיח ברבים וגורם שישובו בתשובה וז"ש מפרי פי איש מהפירות שעשה בפיו בתוכחתו ישבע טוב. וגמול ידי אדם ישוב כתיב כל אחד מהשבים על ידו ישיב לו יש לו שכר במה שגרם שישובו וכל אחד שהוא בתשובה יש לו חלק בראש:יש בוטה כמדקרות חרב וכו'. שמעתי מהרב המובהק כמהר"ר מאיר מזרחי זלה"ה שפירש פסוק זה במה שאמרו פ"ק דמשקין דרבי יונתן בן עסמאי ורבי יהודה בן גרים ברכו לר' אלעזר תזרע ולא תחצד וכו' ופשט הדברים נראים קללות ור"ש בן יוחאי פירש דבריהם שהם ברכות ע"ש באורך וז"ש יש בוטה כמדקרות חרב דזמנין אשר ידבר האדם דברים הנראין כמדקרות חרב כמו תזרע ולא תחצד וכו'. ולשון חכמים כר"ש ן' יוחאי ע"ה מרפא שפירש הדברים שהם ברכות עכ"ד:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך